הפחתת הסיכון לזיהומי סלמונלה במזון בעידן של עמידות לחומרים אנטימיקרוביאליים

חיידקים מהסוג סלמונלה כוללים יותר מ-2500 סרוטיפים. פריץ קאופמן ופיליפ ברוס וייט סיווגו את הסרוטיפים על פי האנטיגנים שעל פני השטח שלהם. האנטיגן הסומטי "O" (ליפופוליסכריד) והאנטיגן "H " של השוטון, הם שקובעים את הסיווג. חיידק סלמונלה שמבטא את האנטיגן "H "יכול להיות מוטילי (בעל כושר תנועה) או לא-מוטילי, ואילו החיידקים שמבטאים את האנטיגן "O" כולם לא-מוטילים.

סלמונלה הוא חיידק המצוי במעיים של עופות ויונקים בריאים כולל חזירים ומעלי-גירה. הסרוטיפים הלא-מוטילים הנפוצים ביותר בעופות, הם S.Pullorum. ו- S.Gallinarum ,שהם ספציפיים למין וקיימים רק בעופות. שני הסרוטיפים הללו מותאמים לפרגיות ואפרוחים בהתאמה, ואחראים למספר הפסדים פיננסיים בענף העופות בעבר. הסרוטיפים המוטיליים בעופות, אשר נקראים סלמונלה פאראטיפי (paratyphoid salmonellae), גורמים למחלות בבני אדם שמקורן במזון (זואונוזות, Zoonosis). זיהומי סלמונלה פאראטיפי הם מאד שכיחים0 ומאופיינים בעופות בהדבקה תת קלינית של מערכת העיכול. עובדה זו גורמת לזיהום ביצים ופטמים, דבר שמהווה בעיה לבריאות הציבור.

חשיבות לבריאות הציבור

עופות מקור הטבעי העיקרי של סלמונלה מידבקת לבני אדם. למרות שקיימים חיידקים זואונוטיים אחרים, אשר חלקם פורסמו באמצעי התקשורת (למשל קמפילובקטר ג'גוני, jejuni Campylobacter), סלמונלה נותר אחד מגורמי המחלה בהרעלות מזון ברחבי העולם. נתונים היסטוריים מעידים על החשיבות של סלמונלה לבריאות הציבור: 51% ממקרי זיהום המזון בארצות הברית בין השנים 1973-1983, מיוחסים לסלמונלה ( Bean and Griffin, 1990). כמעט 84% מהמחלות הנישאות במזון בסקוטלנד בין השנים 1980-1989, נגרמו על ידי סלמונלה (1993 ,. Oboegbulem et al). מחקרי תצפית משנת 1995, חשפו 3 סרוטיפים ( Enteritidis, Typhimurium and Typhi),  אשר היוו 76% מכלל הסרוטיפים שבודדו ( Herikstad et al., 2002). מערכת המעקב המעבדתי של מחלות מעי (The Laboratory based Enteric Disease Surveillance, LEDS),  אוספת דו"חות על זיהומים בארה"ב,  והדו"ח משנת 2016 דיווח על 2.4% פחות מקרים מאשר ב-2015. עם זאת, ההיארעות של זיהומים שנגרמו ע"י הסרוטיפים ,Infantis Montevideo, Muenchen ו-Braenderup עלתה (ראה תרשים 1 וטבלה 1 המכילים נתונים מתוך אתר CDC - Centers for Disease Control and Prevention

שיעורי מקרי הזיהום הגבוהים ביותר בארה"ב ואירופה היו בקרב פעוטות. התפרצות גדולה של סלמונלה בארה"ב דווחה ב-2018, כאשר בוצעה החזרה של יותר מ-200 מיליון ביצים. מקור ההתפרצות אותר אצל משווק הביצים השני בגודלו בארה"ב, בצפון קרולינה. מנהל המזון והתרופות (FDA), דיווח כי ביצים מהחווה הנגועה ככל הנראה היו מעורבות ב-22 מקרי סלמונלה, וההתפרצות יוחסה בסופו של אבחון לסרוטיפ Salmonella Braenderup.

תרשים 1 - שיעור מקרי זיהומי סלמונלה שזוהו על פי תרבית שדווחו למערכת LEDS( כל הסרוטיפים וסרוטיפים בודדים עם >1000 דיווחים על זיהומים ב - 2016), לפי שנה, בארה"ב, 1970-2016

מערכת המעקב האירופאית (European Surveillance System  TESSy), מדווחת נתונים שנתיים על סלמונלה באיחוד האירופי וחשפה שמספר מקרי הסלמונלה באיחוד ירד בין השנים 2004-2014.

לפני 2004, יותר מ-200,000 מקרים דווחו בכל שנה ב -15 המדינות חברות האיחוד, ונתון זה צנח לפחות מ- 100,000 מקרים ב-28 המדינות החברות באיחוד ב- 2014 .עם זאת, התפרצויות סלמונלה מאז 2014, הביאו לשינוי מגמה הן בבני אדם והן בעופות. עובדה זו ממחישה שתוכניות לאומיות למניעת סלמונלה בכל אחת ממדינות האיחוד האירופי, צריכות להמשיך בפעילותן. הנתונים העדכניים ביותר מאפריל 2018, מדווחים על יותר מקרי סלמונלוזיס בשנת 2015 מאשר בשנת 2014. שיעורי הדיווח הגבוהים ביותר היו ברפובליקה הצ'כית ובסלובקיה (לנתונים ולהרחבה >>)

חשיבות לבריאות בעלי החיים

סלמונלה פאראטיפי מוטילי, שנחשב חיידק זואונוטי, יכול להגיע ללול עופות ממקורות שונים (כגון חרקים, עשי לילה, שממיות ומזיקים שונים) ויכול להתפשט בין להקות. התוצאות תלויות בשאלה האם החיידק מדביק אפרוחים צעירים שבקעו או עופות בוגרים. התוצאה הכי שכיחה באפרוחים עד גיל 7 ימים מתחילה בהתיישבות החיידק במערכת העיכול, לאחריה הפרשה מתמדת של סלמונלה בצואה. החיידק לאחר מכן מתרבה בכבד ובטחול ( Barrow et al., 1987)
ולבסוף מוביל לבקטרמיה, אשר גורמת לתמותה גבוהה. התוצאות שונות כשמדובר בעופות בוגרים: סלמונלה פאראטיפי אינו מקושר לתחלואה או תמותה בקרב הבוגרים. במחקר משנת 1989 (  . Timoney et al ) הודגם כי למרות ש- S. Enteritidis מתפשט בצורה נרחבת באיברים פנימיים, כולל שחלות וחצוצרות, העופות נותרו בריאים קלינית וסבלו רק משלשול קל. זה מאפשר לביצים ובשר עוף מזוהמים בסלמונלה להיות משווקים, דבר שמהווה סיכון לבריאות הציבור.

חיידק הסלמונלה יכול להגיע ללולי עופות ממקורות שונים, אבל הנפוצים ביותר הם מספוא, חרקים ובעלי חיים נגועים. מספוא המכיל חלבונים מן החי ומחיות מזון, נחשב למקור נפוץ ביותר של סלמונלה (Cox et al., 1983). וקטורים ביולוגיים כגון מקקים (1994,.Kopanic et al) ועכברים (1992, Henzler and Opitz) יכולים לשאת סלמונלה בתוך ועל גופם, ולהפיץ את החיידק בלול. חיידקי סלמונלה פאראטיפי יכולים להיות מועברים בצורה אנכית, וביצים מלהקות של מטילות עלולות להזדהם פנימית וחיצונית.

חיידקי סלמונלה יכולים לחדור דרך קליפת הביצה במהלך או לאחר ההטלה, ויכולים לחדור אל פנים הביצה לפני ההטלה (זיהום טראנס-רחמי) ולהעביר את הזיהום אל העובר המתפתח ( 1995,.Keller et al ). כתוצאה מכך, חיידקי סלמונלה פאראטיפי יכולים להימצא במדגרות, ולפי מחקר מ-1994 (bailey et al), חיידקי הסלמונלה המשתחררים משיירי בקיעה ונוצות פלומה אל האוויר יכולים להישאר בסירקולציית האוויר של המדגרה. ברגע שחיידקי סלמונלה פאראטיפי חודרים לחוות תרנגולות, תיתכן העברה אופקית: החיידקים יכולים לעבור דרך מגע ישיר בין העופות, בליעת צואה, חול ומים מזוהמים וציוד עובדים נגועים (Nakamura et al., 1994). 

מגוון המקורות שיכולים להחדיר חיידקי סלמונלה ללהקות, יוצרים קושי משמעותי בבניית תכניות למניעת וטיפול בזיהומי סלמונלה פאראטיפי. בשנים האחרונות, מדינות רבות החלו לפתח ולהטמיע מנגנוני בדיקה וניטור שונים.

תכניות לאומיות

מדינות רבות ברחבי העולם רואות את אתרי הייצור הראשוני (לולי התרנגולות) כנקודות חשובות לניטור ובקרה אחר סלמונלה, לפיכך הועברו חקיקות שנועדו להטעמת אמצעי זיהוי ופיקוח אחר סלמונלה בכל שלבי הייצור, כולל ייצור התערובות. החקיקות מחייבות שימוש בתכניות בקרה. מדינות שונות אימצו תכניות שונות, כגון:  (the National Poultry Improvement Plan (NPIP, בארה"ב ו- the Lion Code בבריטניה. במקרים רבים, התכניות הלאומיות נרחבות יותר מהדרישות בחוק ומיועדות לספק לצרכן ביצים באיכות הגבוהה ביותר0 תוך שמירה על רווחת העופות ואיכות הסביבה. התכניות הללו מותאמות לכל שלבי הייצור, מהמדגרות, חוות גידול, לולים, מרכזי אריזה ומפעלי ייצור מספוא. תכניות לאומיות אלה כוללות גם אמצעי דיגום ובדיקה ספציפיים לסלמונלה, ואמצעי שמירה על היגיינה. 

תכניות בקרה לאומיות היו מוצלחות ברובן, והורידו משמעותית את מקרי תחלואה מסלמונלה בבני אדם. עם זאת, כפי שצוין לפני כן, משנת 2014, נרשמה עליה במקרי סלמונלה בעופות. ב- 2018 האיחוד האירופי פרסם נתונים על התפרצויות סלמונלה בעופות מאכל ומטילות במהלך 2016 ( תרשימים 2 ו-3). הסרוטיפים שדווחו ברובם היו Salmonella Infantis בלהקות של פטמים ו- Salmonella Enteritidis בלהקות של מטילות (מקור : The European Union summary report on antimicrobial resistance in zoonotic and indicator bacteria from humans, animals and food in 2016)

 

תרשים 2 - פירוט סלמונלה בפטמים לפי סרוטיפים, האיחוד האירופי, 2016 ( N=1,707 )

 

 

תרשים 3 - פירוט סלמונלה בלהקות תרנגולות מטילות לפי סרוטיפים, האיחוד האירופי, 2016 (N=1,194)

 

טיפול באתגר הסלמונלה בתעשיית העופות לנוכח עמידות לאנטיביוטיקה

במשך שנים רבות נעשה שימוש יעיל באנטיביוטיקה בתעשיית העופות, הן כטיפול והן כמניעה, על מנת לעמוד בתכנית הבקרה הלאומית. שימוש נרחב לרעה בחומרים אנטי-מיקרוביאליים הגביר משמעותית את התפתחות והתפשטות החיידקים העמידים (Sengupta et al., 2013). הרשות האירופית לבטיחות המזון (EFSA) והמרכז האירופי לבקרת מחלות ומניעתן (ECDC), דיווחו כי רמת העמידות של סלמונלה הייתה לרוב גבוהה יותר בדגימות מפטמים מאשר מלהקות של מטילות. הדבר מרמז על כך שמטילות באירופה טופלו פחות באנטיביוטיקה מאשר פטמים.

בתחילת 2018, פורסם דו"ח מסכם לגבי עמידות אנטי- מיקרוביאלית בעופות באירופה, אשר הדגיש רמת עמידות בינונית עד גבוהה של סלמונלה לאמפיצילין, סולפמתוקסזול, טטראציקלין וציפרופלוקסצין במשפחת הפלואורוקווינולונים (מקור:  The European Union summary report on antimicrobial resistance in zoonotic and indicator bacteria from humans, animals and food in 2016 . להרחבה >> )

מדינות רבות באיחוד האירופי זיהו בעופות גם חיידקי סלמונלה עמידים לקוליסטין. צפלוספורינים דור-3 ורוב הדורות של הפלואורקווינולונים מהותיים לטיפול במקרי סלמונלוזיס מסכני חיים בבני אדם. רמות העמידות לשתי משפחות האנטיביוטיקה הללו מתוארות באותו דו"ח כנמוכות עד נמוכות מאד באירופה (מקור >>)

חיידקי סלמונלה עמידים לאנטיביוטיקה המצויים במשק עלולים להתפשט לבני אדם דרך מגע ישיר או בשר עוף נגוע (2013.,  Dolejska et al). מאז האיסור על שימוש בזרזי גדילה אנטיוביוטיים במדינות מפותחות רבות, מגדלי עופות מחפשים חלופות לשליטה על החיידקים במהלך הייצור. חומצות אורגניות מוספות לתזונה הם חלופה אפשרית (2010., Adil et al) , וכן גם תוספי תזונה המכילים סינמאלדהיד (Demir et al., 2005).

Biotronic® Top3 הוא תוסף מזון שנועד לטפל בחיידקים גראם-שליליים באינטגרציות פטם. הוא מכיל מגוון רכיבים כגון, חומצות אורגניות, סינמאלדהיד ו- BIOMIN® Permeabilizing Complex™ , התערובת נישאת על נשא לשחרור רצוף.

חומרים להחדרה כגון ה- Permeabilizing Complex, מגבירים את חדירות הממברנה החיצונית של חיידקים גראם-שליליים, מגבירים את מערכת החומצות האורגניות והסינמאלדהיד דרך ממברנת הסלמונלה. המוצר מכיל גם נשא שמשחרר את הרכיבים לאורך מערכת העיכול.

 

ההשפעה של חומצות אורגניות, סינמאלדהיד ו- Permeabilizing Complex - Biotronic Top3 על קולוניזציית סלמונלה אנטריטידיס בפטמים

מספר מחקרים הדגימו שתיסוף תזונתי ב-  Biotronic Top3, מפחית את כמות חיידקי הסלמונלה אנטריטידיס במעי העיוור (צקום). בניסוי שנערך ב-IZSLER Brescia , באיטליה, חולקו אקראית אפרוחי לגהורן נקיים מהפתוגן ל-3 קבוצות בנות 20 אפרוחים, והוכנסו לבידוד. מיום הבקיעה כל קבוצה טופלה בהתאם לתכנית הניסוי (טבלה 3)

 

טבלה 3- תכנית הניסוי

תוצאות הניסוי הדגימו שספירות הסלמונלה אנטריטידיס בצקום היו נמוכות בצורה מובהקת (05.0 > P) ביום החמישי והעשירי לאחר ההדבקה, כמתואר בתרשים 4.

 

תרשים 4 - ספירות סלמונלה אנטריטידיס (log CFU/g) בתוכן הצקום של עופות למאכל בימים 5 ו-10 לאחר הדבקה.

מסקנות

השבחת תערובת לפטמים עם  ® Biotronic Top3, מסייע למנוע הימצאות סלמונלה אנטריטידיס במעי העיוור (צקום) של פטמים. ספירות הסלמונלה בצקום היו נמוכות בשתי הקבוצות שקיבלו Biotronic® Top3. Biotronic® Top3, יכול לשמש ככלי אפקטיבי למניעה וטיפול בזיהומי סלמונלה. מניעת קולוניזציה של סלמונלה תפחית את הפצת החיידק בסביבה, ועשויה להפחית את ההימצאות ומקרי בעיות הנגרמות על ידי סלמונלה באינטגרציית פטמים. חשוב להדגיש כי דרושה גישה הוליסטית הכוללת ניהול אפקטיבי, תכנית חיסונים מספקת ותזונה הולמת על מנת להשיג תוצאות שכאלה במשקים מסחריים.

 

רוצים להתייעץ איתנו? נשמח לעזור לכם להפחית את הסיכון לסלמונלה במשק שלכם. צרו איתנו קשר >>